מקור ויקרא כ״ה:ל׳
30 וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָ֠ם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־ל֣וֹ לא חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃
פירוש פירושי רד"צ הופמן על ויקרא כ״ה:ל׳
30 ל. "עד מלאת לו". אף אם הקונה הראשון מוכר אותו לקונה שני, מונים מזמן המכירה הראשונה לכן נאמר "לו" ספרא.
31 "שנה תמימה", בשנה מעוברת שלשה עשר חודש, לדעת רבי שנת חמה, שס"ה יום ספרא וערכין לא:.
32 "יוקם" בצירוף ל'. השוה בראשית כג, יז-יח
33 "אשר לא חמה", הכתיב לא והקרי לו השוה לעיל יא כא, ושמות כא ח, לפי ערכין לב. הכוונה היא, שאף אם עתה אין לעיר חומה, אם רק בימות יהושע בן נון היתה מוקפת, רואין אותה כעיר חומה. "לו" בלשון זכר יכול להיות מכוון גם אל "עיר", השוה שמואל-ב יז, יג חוץ מזה, "עיר נקבה היא, והוצרך לכתוב 'לה', אלא מתוך שצריך לכתוב "לא" בפנים, תקנו "לו" במסורת, זה נופל על זה". רש"י. אך יותר נכון לקשור אותו ל"בית", כמו בפסוק הבא. וזאת היתה בוודאי כוונתו של ר' יהודה בספרא: "פרט לבית הבנוי בחומה" השוה יהושע ב טו, משום שבמקרה כזה העיר מוקפת, אבל לא הבית מוקף.
34 "לַצמיתת", כדבר ידוע, משום שענינה ידוע מתוך פסוק כג דלעיל.
35 "לדורותיו", בא ללמד, שאפילו במותו של הקונה אינו יוצא לחרות.
36 "לא יצא ביובל", אף אם היובל חל באמצע השנה הראשונה, אינו יוצא לחירות, רק על ידי גאולה במשך השנה הראשונה של המכירה הוא יוצא לחירות.